פסק-דין בתיק עב"ל 51863-05-11

השופטת לאה גליקסמן:

1.      ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (בל 24663-07-10; השופט אילן סופר), אשר קיבל את תביעת המשיב להכיר בטנטון ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה. 

2.      בהתאם למוסכם על הצדדים, פסק הדין ניתן על יסוד הטענות שנרשמו בפרוטוקול במסגרת דיון קדם ערעור, שהן כסיכומים בכתב, על יסוד סיכומי הצדדים בכתב וכלל החומר שבתיק.

רקע והליכים קודמים :

3.      המערער עובד בחברת חשמל משנת 1976 באגף הביצוע ובהקמת תחנות כוח. המערער עובד ברעש מזיק.

4.      למערער נערכו בדיקות שמיעה באופן סדיר במשך תקופת עבודתו.

5.      המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של המשיב להכרה בליקוי בשמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. בהמשך לכך, הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי (בל 3280/06).

6.      בית הדין האזורי הכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל המערער כפגיעה בעבודה (בל 3280/06 אריה סלומון - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 25.1.10). כן נקבע בפסק הדין כי מאחר שפקיד התביעות לא דן בעניין הטנטון ולאור בקשת המשיב, יוחזר עניין ההכרה בטנטון לבחינת פקיד התביעות.

7.      המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת המשיב להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה בנימוק שלא הוכח קיומן של "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה הרפואית" .בהמשך לכך הגיש המשיב תביעה לבית הדין האזורי, אשר פסק הדין שניתן בעניינה הוא מושא ערעור זה.

8.      הצדדים היו חלוקים, בין היתר, בשאלת מועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. המשיב טען כי התביעה הוגשה ביום 10.3.05, היינו לפני שנכנס לתוקף תיקון מספר 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), אשר נכנס לתוקף ביום 1.4.05, ובמסגרתו הוסף סעיף 84א שעניינו ליקוי שמיעה. המוסד טען כי התביעה הוגשה לאחר מועד כניסת התיקון לתוקף, ולכן יש לבחון את עניינו של המשיב לפי תנאי הסעיף.

9.      בית הדין האזורי קבע כי המשיב לא הגיש מסמכים התומכים בטענתו לפיה הגיש את התביעה ביום 10.3.05, וכי מהמסמכים המצויים בתיק עולה כי התביעה הוגשה למוסד ביום 21.4.05. אמנם, המשיב חתם על התביעה ביום 1.3.05, והמעסיק הוסיף את חתימתו ביום 10.3.05, אך כל המסמכים הוגשו באמצעות המעביד, חברת החשמל, ביום 21.4.05. לפיכך, התביעה הוגשה למוסד לאחר שהתיקון לחוק נכנס לתוקף, ויש לבחון האם המשיב עומד בתנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק; אין לקחת בחשבון את חוות דעתו של ד"ר ברקו אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית הדין בהליך אשר בחן את ליקוי השמיעה של המשיב, מאחר שהליך זה לא עסק בטנטון (בל 3280/06); בנסיבות הכלליות של התיק המשיב עומד בתנאי סעיף 84א(ב)(3), ולכן יש לקבל את תביעתו בעניין הטנטון. פניות המשיב לקבל טיפול רפואי בעניין הטנטון, טרם מועד הגשת התביעה, היו במועדים הבאים: בחודש מאי 1992 - בבדיקת שמיעה אשר התבצעה במקום העבודה נרשם צפצופים בעת התקף; בריכוז ביקורים אצל רופא א.א.ג ד"ר גדעון ביאליסטוק נרשם כי המשיב התלונן על רעשים ביום 18.10.04 וביום 31.10.04; בבדיקת שמיעה מיום 31.10.04 מצוין כי המשיב שומע צפצופים באוזניים; מכאן, שמהמסמכים הרפואיים עולה כי המשיב התלונן על טנטון עוד בשנת 1992. כמו כן, לאורך שנות עבודתו עבר המשיב במקום העבודה בדיקות שמיעה רבות; המשיב התלונן בפני רופא א.א.ג. בחודש אוקטובר 2004 על צפצופים באוזניים ונשלח לבדיקת שמיעה בה חזר על תלונתו ושב לרופאו עם אותה תלונה; תביעת המשיב הוגשה ביום 21.4.05, ולכן פניות המשיב נעשו חצי שנה קודם למועד הגשת התביעה, דבר המעיד על אותנטיות הפניות. הפנייה לרופא לקבלת טיפול בצירוף בדיקות השמיעה הרציפות אשר ביצע המשיב ובדיקת השמיעה אשר הופנה אליה, מעידות על פגיעה בתפקוד, כפי שנקבע בפסק דין קנטור (עבל 535/08 המוסד לביטוח לאומי - מיכאל קנטור, ניתן ביום 10.3.10); אמנם קיים פער בין תלונת המשיב בשנת 1992 בעניין טנטון לבין פנייתו בשנת 2004. אולם, המשיב המשיך לעבוד בחשיפה לרעש מזיק לאורך שנים אלה, ובשנת 2004 פנה לקבלת טיפול והתלונן על טנטון שוב. פניותיו אלה מעידות על פגיעה בתפקוד בגינה הופנה לביצוע בדיקת שמיעה.

טענות הצדדים :

10.  המוסד טען כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו כי התקיימו במשיב תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק, וזאת לאור מכלול נסיבות המקרה; אין די בפניות מיום 18.10.04 ומיום 31.10.04 לצורך עמידה בתנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק. פניות אלה נעשו בסמוך להגשת התביעה למוסד, כחצי שנה בלבד טרם הגשת התביעה, ובמשך תקופה של 14 יום בלבד. לפיכך, אין מדובר בפרק זמן משמעותי כנדרש בפסיקה; אין להביא בחשבון את הפניה משנת 1992. פנייה זו נעשתה במסגרת בדיקה שגרתית כחלק מבדיקות רפואיות בעבודתו של המשיב והיא אינה פנייה לצורך קבלת טיפול רפואי. נוסף על כך, העובדה כי שנים רבות לאחר פנייה זו המשיב לא פנה לטיפול רפואי ולא התלונן על טנטון בבדיקות השמיעה הרבות שנערכו על ידי המעביד, מעידה על חוסר אותנטיות, על כך שאין קשר סיבתי בין מצבו הרפואי כפי שהיה אז לבין המצב בגינו הוא הגיש את התביעה למוסד, ולכן אין מדובר ברצף של פניות חוזרות ונשנות; ברישומים אין כל תיעוד על פגיעה בתפקוד המשיב. מדובר בתלונות סתמיות אודות הטנטון; ביום 31.10.04 ביצע המשיב בדיקה במכון השמיעה, ואין לראות בפנייה החוזרת של המשיב לרופא א.א.ג באותו היום פניה חוזרת נפרדת, אלא כפנייה אחת.

11.  המשיב טען כי צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי המשיב עומד בתנאי סעיף 84א(ב)(3), ולכן יש לקבל את תביעת המשיב בעניין הטנטון; במסגרת עבודתו חשוף המשיב לרעש מזיק באופן תמידי ולרעשים טורדניים במשך שנים רבות. לכן, במהלך שנות עבודתו נדרש המשיב לעבור במקום העבודה בדיקות שמיעה רבות; המשיב התלונן על  "צפצופים בעת התקף" כבר בשנת 1992 במהלך בדיקות שמיעה שנעשו לו במקום העבודה; מרשומות צה"ל עולה כי בבדיקה מיום 31.1.91 אובחן המשיב כסובל מחבלה אקוסטית, ובבדיקה נוספת מיום 31.12.93 אובחנו "ליקוי שמיעה תחושתי עצבי, דו צדדי בתדר 3   KHZ ו /או 4 KHZ עם חומרת פגיעה ברמה בין 40 DB ל-60 DB " . אף על פי שלא מופיעה המילה טנטון, המשמעות הרפואית המתוארת מחזקת את אותנטיות התלונות של המשיב בדבר הרעשים שנבדקו, קרוב לוודאי בעקבות תלונות המשיב. נוסף על כך, אישורי צה"ל מהווים תמצית רישום, ולא מן הנמנע שבתיעוד המלא מופיעות גם תלונות על טנטון; הפניית רופא חברת החשמל, ד"ר גולדשמיט, אל רופא המשפחה מיום 6.8.02, לשלוח את המשיב לבדיקה אצל מומחה א.א.ג לבירור עקב החמרת השמיעה ולצורך קבלת החלטה לגבי המשך העסקת המשיב בחשיפה לרעש מזיק מצביעה על פגיעה בתפקוד ומחזקת את האותנטיות בדבר התלונות על הטנטון; ביום 18.10.04 פנה המשיב לד"ר ביאליסטוק והתלונן על ירידה בשמיעה ורעשים באוזניים; המשיב הופנה לבדיקת שמיעה על ידי ד"ר שניידר, וביום 31.10.04 ביצע המשיב בדיקה במכון מדנט בה צויין כי המשיב "מתקשה להבחין בין הטינטוס לצלילי הבדיקה" ; ביום 31.10.04, לאחר עריכת הבדיקה במכון מדנט, פנה המשיב לד"ר ביאליסטוק והתלונן על רעשים באוזניים; שלוש פניות המשיב בחודש אוקטובר 2004 נערכו כשישה חודשים לפני הגשת תביעתו למוסד, ללא כל קשר אליה ומבלי שידע על התיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.4.05; לפי חוות דעת שנתנה רופאת המוסד לביטוח לאומי, שניתנה לפקיד התביעות טרם החלטתו לדחות את תביעת המשיב נכתב כי "התובע (אולי) עונה על הנדרש ב-84א' לגבי פניות חוזרות ונשנות, בגין טנטון" ; בית הדין האזורי קבע כי על אף שהמשיב חתם על טופס התביעה ביום 1.3.05 והמעסיק הוסיף חתימתו ביום 10.3.05, מועד הגשת התביעה הוא 21.4.05, מאחר שכל המסמכים הוגשו יחד בתאריך זה. על אף קביעה זו יש להתחשב בעובדה שהמשיב חתם על הטפסים לפני שהתקבל התיקון לחוק, ולא הייתה למשיב שליטה על הגשת התביעה שנעשתה באמצעות המעביד, והוגשה לאחר שהתיקון לחוק נכנס לתוקף. נוסף על כך, מאחר שלפי סעיף 84א(ב) רעש תמידי באוזניים יוכר אם התקיימו כל התנאים המפורטים בסעיף 84א(א), ומועד התחילה של סעיף 84א(א)(3) הוא 1.7.05, הרי שמועד התחילה לסעיף 84א(ב) גם הוא 1.7.05, ולכן לא חל סעיף 84א(ב) על עניינו של המשיב.

דיון והכרעה :

12.  נקדים ונאמר, כי לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

13.  סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע:

84א.    (ב)   רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1)              כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;